שנת 1986 תיזכר לעד כשנה שבה קרתה התאונה הגרעינית בצ'רנוביל, אוקראינה. ניסוי חשף את מעטה הכור הגרעיני והקרינה הרגה, יש אומרים, מאות אלפים מאחר וחלק מהנזקים התגלו רק אחרי שנים ובדורות הבאים. למעשה, במשך שנים רבות, כל האזור ננטש. הנזקים הקיפו את כל מכלול החיים באזור ובכל רמות הקיום.
אסון צ'רנוביל היה קריאת אזהרה לאנושות להבין שכוח גדול מצריך אחריות גדולה ושלא מתעסקים עם אימא טבע. האם הקשבנו? לא ממש. אמנם חוקקו חוקים והשימוש הנרחב באנרגיה גרעינית קטן ונשמר בזהירות אבל כמובן שהדבר לא מנע אסון נוסף בפוקושימה יפן, בשנת ,2011 מאחר והמסר הבסיסי לא נקלט ולא הובן עי האנושות. הגישה האנושית של ניצול לטובתנו ועל חשבון אחרים למעשה הורסת לנו את החיים ואין זה פלא שהרעב האנושי שאינו יודע שובע מביא עלינו עוד ועוד אסונות.
חיינו בשנים האחרונות החלו להיות משופעים באירועי טבע תכופים – משינויי מזג אוויר קיצוניים ועד אסונות טבע גדולים. לאחרונה, נכנסה לחיינו מחלת הקורונה, שנראה כשוברת את כל הכלים ומשנה את כל הכללים. ממשבר האקלים אנחנו מנסים להתעלם אבל מהקורונה בלתי אפשרי לעשות זאת. היא הכתה בכל היבשות, בכל האוכלוסיות ופעם ראשונה שהיא מאגדת את כל תושבי כדוה"א תחת אתגר קיומי משותף אחד.
הקורונה, על כל נגזרותיה והשלכותיה הבריאותיות וכמו גם החברתיות והכלכליות, יאלצו את כל עמי העולם, מהאדם הפשוט ועד צמרת השלטונות להתעמת עם העובדה שאנחנו נמצאים מול שוקת שבורה. מסתבר שהטבע לא נותן לנו להמשיך להתנהל בהרסניות בעולם אלא מרחיק אותנו אחד מהשני, שם עלינו מעצור וממש סוגר אותנו בבתים. לא ניתן יותר להתחמק מלראות את תוצאות ההתנהלות האנושית בכל התחומים ואת התמוטטות מערכות חיינו מסביבנו. אין אנו יכולים להסתכל על משבר האקלים כמשבר נפרד אלא כמשבר אנושי כללי!
מסתבר שבעשרות השנים שבהם בני האדם התרחקו מהאזור מוכה האסון בצ'רנוביל, הטבע שיקם את עצמו בעצמו. צומח וחי כאחד. משהו שלא אמור היה להיות אפשרי לעוד שנים רבות. עובדה מעניינת שמצביעה על כך שבטבע יש כוחות ריפוי ואיזון גדולים, אם מניחים לו. אם כך, הגורם שמוציא את כל המערכת מאיזון היא האנושות. מסתבר שכדי לתקן את העולם יש צורך רק בתיקון האדם.