לפני מספר שנים נסעתי בכביש ולפני נסע רכב עם מדבקה אין עוד מלבדו, כמעט כל אדם שני אומר את המשפט הזה כאילו הוא והאין עוד מלבדו חברים מהתיכון, גם בעזרת השם ועוד כאלה משפטים שיוצאים מהפה כאילו סתם כך בלי שום משמעות. האמת גם לי באותם ימים לא הייתה שום משמעות לסטיקר, אולי לא באמת ממש שום משמעות אבל בהחלט לא משפט שהיה יוצא מפי. כשחושבים על המשפט הזה 'אין עוד מלבדו' נשמע שלא נותנים לו את הכבוד הראוי. משתמשים בו ללא ידיעה עמוקה ושולפים אותו על כל מצב שאין לנו ממש הסבר או שאין לנו משהו יותר טוב לומר באותו הרגע.
כשאנו אומרים אין עוד מלבדו אז מה כן יש? הוא הכל? איך אפשר בכלל להבין את זה? אז מי אני? מי כל האנשים שאני רואה? כל הצומח חי ודומם? ההבנה הזו רחוקה מלהיות מובנת, בכל אופן ביכולת השכלית הפשוטה שלנו. אם אין עוד מלבדו, זה אומר שאנו חיים בתוכו, ואנו צריכים לשייך הכל אליו, לבורא. מה זה העולם שאנו חיים בו ובכלל למה אנו רואים את החיים כפי שרואים ומה הסיבה לכך.
כשמתעמקים בשאלה הזו מתחילים להבין שלכל הבריאה יש מטרה מסוימת ואנו אמורים לגלות ולנסות לממש אותה.
החיים שלנו הם כמו משחק לוח עם שחקנים וחוקים ואנו מנסים להבין את חוקי המשחק, מי השחקנים מה כוחם איזה מהלכים ניתן לעשות ואיך מנצחים במשחק הזה, עושים מאמצים כדי להבין ולהשתתף במשחק. נראה שחלקנו מתעוררים למשחק הזה וחלקנו לא מוטרד כלל משאלות אלו. אנשים ששואלים שאלות ותמיד מחפשים משמעות לדברים, המשחק הזה מאתגר במיוחד, ובמאמץ להבין את אין עוד מלבדו נכנסים לעומק בחוקי המשחק וככל שמעמיקים מבינים כמה המושג אין עוד מלבדו הוא נצחי ואין סופי. ככל שמשתדלים לשחק יותר נכון מפסיקים לחשוב ומתחילים להרגיש, אז הלב הוא שמוביל אותנו במשחק הזה ולוקח אותנו כל פעם לרובד נוסף בעמקי אין עוד מלבדו. נראה שהמשחק הזה הוא באמת אין סופי ועל כל הרגשה הכי קטנה שאנחנו מצליחים למקם נכון על לוח המשחק נראה שהחיים שראינו לפני שהתחלנו לשחק כאילו מאבדים מהמשמעות הקודמת והדבר האמיתי נמצא במשחק עצמו וכל מה שמבחוץ היה נחוץ רק כדי להביא אותנו לשלב הבא.
לי מאוד עזר להבין את כתבי האר"י ולהבין איך הוא כתב על דבקות בבורא וגילוי שזו המשמעות של אין עוד מלבדו. האר"י תיאר בפירוט מה זה אומר כשהאני של האדם נעלם והוא מגלה אך ורק שהאלוקות ממלאת את כל המציאות.