קורס אמנות לרופאים

הבריאות שלנו גם הפיזית וגם הנפשית, מבוססת על איזון ושמירה שכל חלקי הגוף יהיו מקושרים ביניהם כמערכת הרמונית אחת .  גם מי שאינו רופא, מודע לכך שמצבו הגופני, מושפע ממצבו הנפשי (ולהפך…). מן המחקר מתברר, שדאגה ל"חלק הגבוה" שבנו, הנקרא: אדם – משפיעה לטובה על הפיזיולוגיה  של כל שאר מערכות הגוף שלנו.  

מדעי רפואה עתיקים, מלמדים אותנו, שעיסוק בתיקון הנפש, והיכולת להתכלל בהרגשתו של האחר ביחד עם כיבוד הטבע, מזכה את האדם באיזון ובבריאות. כדי להגיע לאיזון המונע תחלואה, אנחנו זקוקים לחברה העוטפת אותנו בחום, ואהבה.

בשנים האחרונות, אנחנו שומעים על אוניברסיטאות נחשבות בעולם, המלמדות את הרופאים שלהן להכיר את "שפת האמנות" ו"לנתח" יצירות אמנות. כשהמטרה: להפוך את הרופאים לחדי אבחנה ולטפח אצלם יחסי אנוש ויחסי צוות משופרים.                                                 

בקורסים נתנו לסטאז'רים ורופאים צעירים לנתח יצירות של ואן גוך

זה התחיל ממגמה כללית בבתי הספר לרפואה שחקרה את איכות הקשר בתוך צוותי רפואה העובדים יחד ובניסיון להנחיל תכונות של יתר רגישות לרופאים בעלי סגנון עבודה מכאני ושכלתני – ותכונות של "קור רוח" לרופאים בעלי תכונות הומאניות רגשניות. המחשבה שהייתה בבסיס ההכשרה האמנותית, ביקשה לענות על הצורך באיזון רגשי שכלי  שיאפשר לכל רופא לפעול בהתאם למקרה שהוא מטפל בו כולל מצבי קיצון בלתי צפויים.         

מטרת הקורסים, לא הייתה פיתוח היכולות הרגשיות של הרופא וכישורי האינטראקציה שלו עם המטופל בלבד, אלא גם שיפור יכולת ההתבוננות והיכולת האנליטית של הרופא, כדי להצליח באבחון נכון ומדויק בנוסף ליכולת להנחיל בטחון למטופל. לאחר הקורס, בו נלמדו בעיקר טכניקות של ניתוח יצירות אמנות, פיתחו הסטודנטים חשיבה אובייקטיבית יותר, ויכולת להבחין בו זמנית בפרטים ביחד עם המכלול השלם.                                                               

בקורסים נתנו לסטאז'רים ורופאים צעירים לנתח יצירות של ואן גוך, מאטיס, ואמנים בני זמננו והמשתתפים הגיבו בהתלהבות והתפעלות מהתוספת הייחודית הזאת למקצועות הלימוד. לדברי מסיימי הקורס, הם עברו חוויה מעצימה שתוצאותיה מרשימות ומפתיעות. הם ציינו שהקורס אכן הפך אותם לרגישים יותר לצורכי המטופל ובו זמנית מקצועיים יותר מבחינה רפואית.

רבים מבין הסטודנטים לרפואה שזכו להשתתף בקורס, דיווחו שלאחר הקורס הם החלו לשים לב לדברים שהיו מדלגים עליהם קודם לכן.  כמו כן אמרו, שבעת הצורך לקבוע דיאגנוזה נכונה בזמן קצר ותחת לחץ – ניכר שיפור משמעותי וסביר שבזכותו הצילו נפשות.

קורונה – מה את באה להגיד לנו

על הבוקר, ממש מוקדם, מתקשרת חברתי הטובה בבהלה. היא מספרת שאופיר, בנה הסטודנט בן ה-23 נכנס לבידוד. "איך זה קרה?" אני שואלת, מופתעת ונרעשת. מתברר שהיה בסוף השבוע יחד עם החברים שלו, בפגישה משותפת בבית קפה. בדיעבד נודע, שאחד מאלה שהיו איתו שם הוא חולה מאומת. "אז איך הגיע לפגישה?" אני מתריסה בפניה. 

תוך כדי פרצי בכי, היא מספרת שהבחור החולה סיים קודם שבועיים בידוד, לפני שהתברר שהוא חולה בעצמו. כשהחברים כתבו בקבוצת הוואטסאפ על ההתאספות והפגישה שלהם, אחרי הרבה זמן של קשר טלפוני בלבד, ראה בזה הזדמנות לצאת מהשעמום והדיכאון שהיו מנת חלקו תוך כדי הבידוד, ובימים המעטים שאחריו – כשאומת כחולה. הדבר התברר אחרי כמה דקות של ישיבה ביחד, כשהחבר'ה נפתחו לאט לאט ושיתפו בגילוי לב על חייהם בימים אלה, הרגיש מוגן בין החברים, והתוודה. למרות שהשאיר את כולם מופתעים ופעורי פה, עוד ניסו הם לעודד אותו, להרים לו את המצב הרוח.

החבר ראה לנגד עיניו את הקושי העכשווי שלו, בלבד. אם כולנו היינו מתנהלים כמוהו, מספר החולים היה מזנק כל רגע. הכלכלה הייתה מושבתת לחלוטין, מספר המתים היה עולה פלאים, ובעלי מחלות הרקע והקשישים – היו חשים בלתי מוגנים באופן המוביל להרגשת  פאניקה וחרדה. 

הבחור התנהל על פי מה שכולנו היינו רגילים לנהוג עד הגעת הקורונה למחוזותינו – כשכולנו, כל אחד מאיתנו, דאג לקדם את האינטרסים של עצמו, גם אם הם היו על חשבון האחר ורווחתו. כעת, הקורונה הציבה לנו מטרה חדשה בחיים – שמירה על האחר, כדי להשיג את מטרותינו בחיים. במקום לחשוב רק על עצמנו, אנחנו חייבים לחשוב כעת גם על האחר, ועל בריאותו. אם כל אלה שמסביבנו יהיו בריאים, הכלכלה תשוב לשגשג, הקרובים המבוגרים יישארו בריאים וחיים, ובעלי מחלות רקע ישובו בהמרה לעבודתם ולמעגל החיים. 

שינוי מהפכני קרה כאן בהתייחסות האדם לזולתו. אם רק נפנים את זה, נישאר בריאים והכל יצליח לנו בחיים.