האם לקנות עכשיו דירה או לחכות?

תקופת הקורונה הביאה איתה אינסוף של שינויים, החל מזה שכמעט כולם התחילו לעבוד מהבתים ועד לזה שרובנו המוחלט התחיל גם לבשל בבית ולא רק להזמין אוכל בטיק אוואי. אבל לא על זה רצינו לדבר איתכם במיוחד לא בתקופה בה חוסר הוודאות הוא גדול יותר מכמות הכלים שנשארו לכם בכיור אחרי יום עבודה בבית, המאמר הבא הוא לאלו שעדיין מתלבטים האם כדאי לקנות דירה דווקא בתקופה הזו או לחכות?

דברים בטוחים-מיסים
אלו מכם אשר נמנים בקבוצת משקיעים פוטנציאלית היינו רוצים לבשר לכם על בשורה חשובה לא פחות והיא מס על דירה שנייה להשקעה. בשקט בשקט בין חודשי הקיץ האחרונים של שנת 2020, הכניס שר האוצר ישראל כץ סעיף חדש אשר מוריד את מס הרכישה על דירה שניה מ8 אחוז ל5 אחוז. הסעיף הזה אומנם מוריד רק 3 אחוז מסך הקניה, אבל למשקיעים רבים וגם לאלו אשר מחפשים אפיק השקעה חדש בתקופת הקורונה, הסעיף הזה יכול לעזור בקנית הנכס הבא שלהם והשפיע מאוד על שוק הנדל"ן באילת.

מה בודקים?
כאשר אתם קונים דירה בשביל לגור בה אתם יודעים כבר זוכרים בראש את הפרמטרים, קרובה לבית ספר, מצב סוציואקונומי שתואם להכנסה שלכם וכמובן עיר שתענה על הצרכים שלכם כמו קניות לימודים עבודה וכו.  את חלק מהדברים האלו אנשים שוכחים כאשר הם מחפשים אחר דירה להשקעה, לכן חשוב לזכור כי גם כאשר אתם מחפשים אחר דירה להשקעה, חשוב לבדוק אחר הביקוש שיש לדירות באותו אזור. למשל הביקוש לדירות בשכונות הוא יחסית גבוה, אך מצד שני חשוב שנמצא מקום בו אנשים גם רוצים להתגורר ולא רק למכור את הדירות שלהם, לכן חשוב שנמצא איזון בין המחיר הנמוך לרכישת דירה ובין הסביבה שבה היא נקנית. דירות בעלות ערך נמוך אך עם ביקוש להשכרה, יכולה להפיק לכם תשואה של עד שש אחוז בשכירות.

איפה קונים?
ישנם לא מעט שכונות בערים גדולות כמו חיפה תל אביב וגם חדרה ואשדוד, ובהן דירות מתחילות החל מ620 אלף שקל ועד למליון מאה. יש גם דירות יוקרה בת"א של חברת בנייה כמו יוסי אברהמי או חברות בנייה איכותיות אחרות בשכונות הכי יוקרתיות שיש אך יש גם בנייה בשכונות מרכזיות אחרות כמו שכונת נווה עופר בתל אביב או שכונת קרית אליעזר שבחיפה. אז התקופה אומנם מרגישה סטטית והוודאות נראת כמו משהו רחוק, אבל דירה להשקעה נראת כיום כאחת ההשקעות הבטוחות והיציבות בימים אלו.

השתלת עצם בלסת

אלו מאיתנו שעומדים לפני השתלת שיניים בלסת שאינה מעובה במספיק עצם יצטרכו כנראה לעבור השתלת עצם. כמו בנושאים אחרים גם כאן לעיתים מועיל ללמוד יותר על התהליך וכיום יש לא מעט סרטונים ביוטיוב המאפשרים להבין מה בדיוק קורה בתהליכים אלו ואילו טכניקות עומדות לרשות הרפואה. כמות העצם שתושתל ומיקומה – בין אם מדובר בהשתלת עצם בלסת עליונה או השתלת עצם בלסת תחתונה נגזרת מקוטר השתלים המיועדים. לרוב הבחירה בהשתלה תהיה בעצם יבשה מוקפאת אשר תושתל לאחר עקירת השיניים ותקופת המתנה של כשלושה עד שישה חודשים. אך טכניקות עקירה שונות מאפשרות לקצר משמעותית את תקופת הריפוי הזו ואינן מצריכות את השימוש בשיניים תותבות למשך תקופה ארוכה כל כך עד שהלסת מתאוששת. כיום גם קיימים חומרים סינטטיים שיכולים להחליף בהצלחה את העצם היבשה המוקפאת כמו גם שתלים קצרים היכולים לחסוך חלק גדול מהשתלות העצם השונות בלסת.

בעיות חניכיים

חלק המהמנתחים עושים שימוש בעצם יבשה קפואה המעורבבת יחד עם חלקיקי קרח או מים מלוחים סטריליים. תמיסה זו מונחת באותם שקעים סביב השתלים לאחר שאלו מיוצבים אל תוך הלסת. לאחר העקירה והחדרת השתל לרוב נוצר רווח במקום בו היתה ממוקמת השן, בחלל זה ממקמים את המילוי שמתחיל להיספג ומונע משכבת העצם הרכה להתרפא ולצמוח אל תוך השתל. העובדה כי סביב השתלים ממוקם חומר קשיח ויציב ולא הרקמות הרכות מאפשרת לחסוך תקופת החלמה לא קצרה ומאפשרת לרקמות הרכות להיבנות סביבה. לאחר מיקום חומרי המילוי ניתן לתפור את אזור השתלים והלסת. מן הסתם השתלים צריכים להיות זמינים להרכבה ולכן התפירה צריכה להיעשות בהתאם כדי לאפשר החלמה אידיאלית.

בטכניקה זו המנתח לרוב מוריד קצת מהעצם הטבעית בלסת של המנותחת או המנותח ומערבב אותה יחד עם העצם הקפואה ומשתיל אותה חזרה. חשוב מאוד כי לתערובת יהיה מגע קבוע עם הזרמת דם תקינה ולכן לרוב מתבצעים חורים באזור ההשתלה כדי לאפשר את אותה זרימת דם. הגודל של השתלים ואורכם משתנה בהתאם למקרה הספציפי אך היכולת לעשות התאמות בחומר ההשתלה יחסית בקלות מאפשרת למנתח, לפי מיטב הבנתי, לפסל את אזור ההשתלה, ליישר אותו ולעשות בו התאמות כך שידמה את מבנה הלסת הטבעי הרצוי.

חרדה וביטחון

דמיינו לכם עולם מלא בפרטים, צורות שונות, דרגות התפתחות שונות, גדלים שונים וצרכים שונים. די דומה לעולם שלנו כאן, אבל בעולם ההוא לשום פרט לא חסר כלום אף פעם, באיזשהו אופן מסתורי כל רצון או צורך שמתעורר בכל אחד ממיליארדי הפרטים מיד מורגש במערכת הכללית שדואגת למלא את החסר. כמו עובר ברחם שכל רגע צריך חומרים שונים כדי להתקיים – דם, חמצן, חלבונים, מינרלים, ויטמינים והרשימה עוד ארוכה. כל צרכיו מתמלאים באותו הרגע על ידי השלייה וכך יכול אותו עובר לגדול בשקט, להתפתח, ליהנות בתוך העולם החם, הנעים, הבטוח והיפה שלו. 

עכשיו נעבור לעולם שלנו ואיזה מעבר קשה זה הולך להיות. כל צורך או רצון שמתעורר בנו הולך למרר לנו את החיים, כמה צריך לעבוד כדי לממש רצון קטן של בית לדוגמא, 15-20 שנות עבודה, לימודים, אוכל, רכב, טיולים, משפחה וכאן מתחילה החרדה להופיע. תחרות חברתית אינסופית, מאבקים כלכליים שלא נגמרים, בעיות במשפחה, מחלות מכל הסוגים, מלחמות בין מדינות, מלחמות בתוך המדינה, בתוך העיר, בתוך השכונה, בתוך הבניין ואפילו אצלי בבית, בין הילדים, עם האישה ועדיין לא סיפרתי על המלחמות שבתוכי….

"כמה צריך לעבוד כדי לממש רצון קטן"

אם כך לא תפתיע אתכם העובדה שחצי מאיתנו חיים על כדורים ותרופות להרגעת חרדות. דמיינו את העובר המתוק ההוא, מהעולם היפה, צריך לריב עם השלייה על כל חלבון או טיפת דם, אין ספק שהוא לא היה שורד אפילו שעה אחת. 

חרדה גופנית ונפשית היא תוצאה של העדר ביטחון בחיים. מכאן יוצא שבנינו מערכת חברתית מקולקלת, תחרותית, אגואיסטית ומאוד כואבת ואנחנו חייבים לבנות לעצמנו אחת אחרת, שתהיה מבוססת על חינוך האדם לאהבת הזולת, על דאגה לצרכיו הבסיסיים של כל אדם בכל מקום בעולם. מערכת שכל אדם יתפנה מדאגה על עצמו ויוכל להתעסק רק בהשפעה לזולתו. 

סוכת קומתיים

זה היה בשנה שעברנו לבית עם גינה. חג סוכות התקרב ובא. מוחו של בני כבר קדח בתכנוני הסוכה שמזמן חלם עליה. הוא ישב עם עט ונייר, קשקש, חישב, שרטט, וסוכת חלומותיו קרמה עור וגידים על הדף. מדי פעם התייעץ עם אביו על פתרונות הנדסיים כדי להתגבר על בעיות חוזק ויציבות של הסוכה שתכנן להקים בגינה עם חבריו. הכל היה מתוכנן כמבצע. אחרי שלב התכנון על הדף התחיל שלב הביצוע ממש רשימת חומרים ואיסופם. אט אט הגיעו לגינה קרשים, מסמרים, פטישים, שמיכות, חבלים, אבנים, סרט מדידה, סכך. הסתכלתי על כל מה שנמצא בגינה ולא היה בה כלל רמז לקישוטים שהחבורה מתכננת כדי לתת לסוכה אופי של בית בימי החג. תמהתי ביני לביני "מה עם קצת קישוטים בשביל הנשמה?" אך סתמתי ולא אמרתי מילה, בליבי חשבתי "בנים, למה את מצפה?!"
ב-9 בבוקר התייצבה החבורה. הכל נוהל כמו באתר בנייה קריאת התרשימים, דיון סוער והחלטה מה עושים, היכן מתחילים, ואיך ממשיכים. מיד אחר כך דפיקות הפטישים היה למנגינה. השכנה לא כל כך אהבה ומידי פעם הוציאה את ראשה וברמז עבה שאלה: "ומתי אתם חושבים לגמור כבר?" והם בתמימות של בנים בכל פעם השיבו לה: "אם הכל ילך כמתוכנן, עם רדת החשכה". נו בנים, למה היא מצפה שיבינו רמז, ואפילו אם הוא עבה כפיל ענק?! ואני ביני לביני במונולוג ער: "הרי דיברתי אתם על שמירת השקט והם כל כך מקפידים על כך, אז מה כל כך נורא בהלמות פטיש?" ואני משכנעת את עצמי: "את לא מתערבת, את לא אומרת להם דבר", "היא כבר אישה שבגרה, אם היא רוצה שיפסיקו שתאמר להם במפורש". "ולמה בכלל להשבית את שמחת בניית הסוכה?" מדי פעם קרה שזה אמר כך, וזה אמר כך, מתווכחים מתייעצים וחוזרים לעבודה. והכל בשמחה ובחדוות העבודה כאילו היו חלוצים המייבשים ביצה. לקראת הצהריים הקומה הראשונה כבר עמדה. "הפועלים" יצאו להפסקה קצרה, השביעו רעבונם בארוחה קלה, השכנה שמחה לרגע קל כי כהרף עין הם חזרו לבניית הקומה השנייה ואז היא שוב רטנה.
מוקדם מהמתוכנן התנוססה לה בחצר סוכת קומתיים חזקה ויציבה. הבנים התבוננו בגאווה ביצירתם והזמינו את הבנות לחזות בפלא היצירה. הבנות הגיעו ופסקו מיד סוכה בלי קישוטים זה לא לעניין. נו, בנות כמובן! הלכו והביאו חומרים, קישטו את הסוכה הכניסו בה ביתיות כמו שבנות יודעות מאז ומעולם. ואז כשהמלאכה הסתיימו פסקו כולם: "כל יום ב-9 כולנו מתייצבים כאן". והשכנה? תפסה את ראשה ומר קוננה: "מה? עכשיו תהיו בחצר כל ימי החופשה?" הבנים והבנות השיבו במקהלה: "כמובן!" אך הבנות שמבינות נפש רעותן הוסיפו בהרגעה: "נהיה בשקט, נשתדל לא להפריע לך". הן והם עמדו בהבטחה ובסוף החג השכנה הגיעה לסוכה עם עוגה ושיבחה אותם על התנהגותם. אבל בשבילי סוכה זה יותר ממבנה או שיר על שלומית זה קשור למבנה השבע שקיים בטבע כמו שמסביר הזוהר:

לסייע לקשישים ובעלי מוגבלויות

חלקנו מכירים את נושא הטיפול בקשישים מימי התיכון ופעילות המעורבות החברתית שבה נדרשנו לעשות פעולות שונות ולהשקיע זמן בקהילה שסביבנו. אך ישנם אנשים שלקחו את הטיפול באחרים לדרך חיים וגם לפרנסה. אמנם מדובר בעבודה תובענית מאוד ולא בהכרח מתגמלת כלכלית אך היא מאוד מתגמלת נפשית אם אתם אוהבים לעשות טוב לאחר, לעשות דברים בעלי משמעות ולשנות לטובה את החיים סביבכם הן למי שאתם מטפלים בו, הן למשפחתו והן לחברה כולה. להיות עובד סיעודי פירושו להיות מצד אחד מאוד אחראי ולדעת לנהל אדם אחר ומצד שני להיות סבלני וקשוב, אמפתי ואיכפתי בצורה יוצאת דופן.

טיפול בקשישים

אתה נדרש לדעת לתפעל אביזרים שונים כמו כסאות גלגלים מתוחכמים, מיטות סיעודיות או שיניים תותבות. אתה אמור להיות מסוגל לתפקד כחלק מצוות מקצועי וגם להיות מסוגל לעבוד באופן עצמאי ללא פיקוח מינימלי או מינימלי. זו נקודה חשובה מאוד משום שעובדים מסוימים מתפתים ברגעי משבר וקושי להוציא תסכולים פנימיים בצורה של התעללות פיזית או נפשית כזו או אחרת או לחלופין מחליטים כי "מגיע להם פיצוי" גדול יותר על עבודתם וכך מתחילים לגנוב כספים או לנצל כלכלית את הקשיש או הקשישה שבהם הם מטפלים.

אתם יכולים לבחור האם לעבוד במשרה מלאה או במשרה חלקית. האם אתם מעוניינים לעבוד בבתים פרטיים, במוסדות שונים או בבתי אבות. אם אתה עובד במשרה מלאה, בהתאם להסדר שלך עם המעסיק שלך, ייתכן שתידרש לגור באותו בית עם הלקוח שלך. מגורים באותו בית פירושם שאתה תהיה זמין ללקוח 24 שעות ביממה, למעט יום אחד בשבוע. כמובן, שתתוגמל כלכלית על הזמן שלך אבל העבודה היא כה תובענית והפיצוי לא בהכרח הולם עד כדי כך שחלק גדול מהמטפלים הסיעודיים האלו הם עובדים זרים.

עבודה במשרה חלקית מחייבת התייצבות במקום העבודה ובזמן המשמרת שלך לקחת אחריות מלאה על הטיפול בלקוח. עובדים סיעודיים זוכים לתגמול נאה ולסוג של ביטחון תעסוקתי משום שהאוכלוסיה כל הזמן מתבגרת ולכן הדרישה לעובדים סיעודיים רק תלך ותגדל. גם הקורונה הביאה לרתיעה מבתי אבות ומוסדות אשפוז לקשישים מה שמגדיל את הצורך בעובדים סיעודיים לטיפול פרטני בבתים.
קריאה נוספת:
https://www.health.gov.il/Subjects/Geriatrics/rights_and_services_for_elderly/Pages/default.aspx
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/51f988db-fd3d-e611-80dc-00155d010ede/2_51f988db-fd3d-e611-80dc-00155d010ede_11_7866.pdf
https://www.goldpharm.co.il/product-category/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94/%D7%9B%D7%A1%D7%90-%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D/

אין עוד מלבדו עם האר"י הקדוש

אין עוד מלבדו עם האר"י הקדוש

לפני מספר שנים נסעתי בכביש ולפני נסע רכב עם מדבקה אין עוד מלבדו, כמעט כל אדם שני אומר את המשפט הזה כאילו הוא והאין עוד מלבדו חברים מהתיכון, גם בעזרת השם ועוד כאלה משפטים שיוצאים מהפה כאילו סתם כך בלי שום משמעות. האמת גם לי באותם ימים לא הייתה שום משמעות לסטיקר, אולי לא באמת ממש שום משמעות אבל בהחלט לא משפט שהיה יוצא מפי. כשחושבים על המשפט הזה 'אין עוד מלבדו' נשמע שלא נותנים לו את הכבוד הראוי. משתמשים בו ללא ידיעה עמוקה ושולפים אותו על כל מצב שאין לנו ממש הסבר או שאין לנו משהו יותר טוב לומר באותו הרגע.
כשאנו אומרים אין עוד מלבדו אז מה כן יש? הוא הכל? איך אפשר בכלל להבין את זה? אז מי אני? מי כל האנשים שאני רואה? כל הצומח חי ודומם? ההבנה הזו רחוקה מלהיות מובנת, בכל אופן ביכולת השכלית הפשוטה שלנו. אם אין עוד מלבדו, זה אומר שאנו חיים בתוכו, ואנו צריכים לשייך הכל אליו, לבורא. מה זה העולם שאנו חיים בו ובכלל למה אנו רואים את החיים כפי שרואים ומה הסיבה לכך.
כשמתעמקים בשאלה הזו מתחילים להבין שלכל הבריאה יש מטרה מסוימת ואנו אמורים לגלות ולנסות לממש אותה.
החיים שלנו הם כמו משחק לוח עם שחקנים וחוקים ואנו מנסים להבין את חוקי המשחק, מי השחקנים מה כוחם איזה מהלכים ניתן לעשות ואיך מנצחים במשחק הזה, עושים מאמצים כדי להבין ולהשתתף במשחק. נראה שחלקנו מתעוררים למשחק הזה וחלקנו לא מוטרד כלל משאלות אלו. אנשים ששואלים שאלות ותמיד מחפשים משמעות לדברים, המשחק הזה מאתגר במיוחד, ובמאמץ להבין את אין עוד מלבדו נכנסים לעומק בחוקי המשחק וככל שמעמיקים מבינים כמה המושג אין עוד מלבדו הוא נצחי ואין סופי. ככל שמשתדלים לשחק יותר נכון מפסיקים לחשוב ומתחילים להרגיש, אז הלב הוא שמוביל אותנו במשחק הזה ולוקח אותנו כל פעם לרובד נוסף בעמקי אין עוד מלבדו. נראה שהמשחק הזה הוא באמת אין סופי ועל כל הרגשה הכי קטנה שאנחנו מצליחים למקם נכון על לוח המשחק נראה שהחיים שראינו לפני שהתחלנו לשחק כאילו מאבדים מהמשמעות הקודמת והדבר האמיתי נמצא במשחק עצמו וכל מה שמבחוץ היה נחוץ רק כדי להביא אותנו לשלב הבא.
לי מאוד עזר להבין את כתבי האר"י ולהבין איך הוא כתב על דבקות בבורא וגילוי שזו המשמעות של אין עוד מלבדו. האר"י תיאר בפירוט מה זה אומר כשהאני של האדם נעלם והוא מגלה אך ורק שהאלוקות ממלאת את כל המציאות.