השתלת עצם בלסת

אלו מאיתנו שעומדים לפני השתלת שיניים בלסת שאינה מעובה במספיק עצם יצטרכו כנראה לעבור השתלת עצם. כמו בנושאים אחרים גם כאן לעיתים מועיל ללמוד יותר על התהליך וכיום יש לא מעט סרטונים ביוטיוב המאפשרים להבין מה בדיוק קורה בתהליכים אלו ואילו טכניקות עומדות לרשות הרפואה. כמות העצם שתושתל ומיקומה – בין אם מדובר בהשתלת עצם בלסת עליונה או השתלת עצם בלסת תחתונה נגזרת מקוטר השתלים המיועדים. לרוב הבחירה בהשתלה תהיה בעצם יבשה מוקפאת אשר תושתל לאחר עקירת השיניים ותקופת המתנה של כשלושה עד שישה חודשים. אך טכניקות עקירה שונות מאפשרות לקצר משמעותית את תקופת הריפוי הזו ואינן מצריכות את השימוש בשיניים תותבות למשך תקופה ארוכה כל כך עד שהלסת מתאוששת. כיום גם קיימים חומרים סינטטיים שיכולים להחליף בהצלחה את העצם היבשה המוקפאת כמו גם שתלים קצרים היכולים לחסוך חלק גדול מהשתלות העצם השונות בלסת.

בעיות חניכיים

חלק המהמנתחים עושים שימוש בעצם יבשה קפואה המעורבבת יחד עם חלקיקי קרח או מים מלוחים סטריליים. תמיסה זו מונחת באותם שקעים סביב השתלים לאחר שאלו מיוצבים אל תוך הלסת. לאחר העקירה והחדרת השתל לרוב נוצר רווח במקום בו היתה ממוקמת השן, בחלל זה ממקמים את המילוי שמתחיל להיספג ומונע משכבת העצם הרכה להתרפא ולצמוח אל תוך השתל. העובדה כי סביב השתלים ממוקם חומר קשיח ויציב ולא הרקמות הרכות מאפשרת לחסוך תקופת החלמה לא קצרה ומאפשרת לרקמות הרכות להיבנות סביבה. לאחר מיקום חומרי המילוי ניתן לתפור את אזור השתלים והלסת. מן הסתם השתלים צריכים להיות זמינים להרכבה ולכן התפירה צריכה להיעשות בהתאם כדי לאפשר החלמה אידיאלית.

בטכניקה זו המנתח לרוב מוריד קצת מהעצם הטבעית בלסת של המנותחת או המנותח ומערבב אותה יחד עם העצם הקפואה ומשתיל אותה חזרה. חשוב מאוד כי לתערובת יהיה מגע קבוע עם הזרמת דם תקינה ולכן לרוב מתבצעים חורים באזור ההשתלה כדי לאפשר את אותה זרימת דם. הגודל של השתלים ואורכם משתנה בהתאם למקרה הספציפי אך היכולת לעשות התאמות בחומר ההשתלה יחסית בקלות מאפשרת למנתח, לפי מיטב הבנתי, לפסל את אזור ההשתלה, ליישר אותו ולעשות בו התאמות כך שידמה את מבנה הלסת הטבעי הרצוי.